(9.3.2022 עד 15.3.2022 - שבוע שלישי עם קורונה)
10.7.2022
גמלו אותי ממכונת ה-ECMO
מעכשיו אני מונשמת רק עם מכונת הנשמה.
ההורים שלי סיפרו לי שהעירו אותי ואחד הרופאים שם דאג להוריד אותי מהמיטה לכורסא.
אמא שלי אמרה שהייתי מעולפת לגמרי, ואולי הייתי על הכורסה 10 דקות, אז המדדים שלי השתנו לרעה ואחרי זה הרדימו אותי שוב.
אין לי שום זיכרון מזה.
13.3.2022
סוף סוף מוגדרת כמחלימת קורונה.
מה שאומר שהייתה לי קורונה במשך 20 יום (אולי קצת יותר, אבל 20 יום זה מהבדיקה שיצאה חיובית עד לבדיקה שיצאה שלילית). ולחשוב שלרוב האנשים זה עובר אחרי 5-7 ימים לכל היותר.
יצאתי מחדר בידוד קורונה בטיפול נמרץ ועברתי לחדר רגיל שם כשאני מורדמת ומונשמת.
14.3.2022
לקח לאוניברסיטה כמעט שבועיים לחזור לנתי שממנו ביקשתי שיטפל בענייני האקדמים.
והם ביקשו ממנו אישורים על זה שאני אכן מאושפת בבי"ח.
זה
אחד הדברים ההזויים בעיני, כי למה שמישהו יפנה בן אדם אחר שזה לא הוא לטפל
בעניינים כאלה וימציא סיטואציה כמו שאני הייתי בה. קצת קשה לי להבין את
ההיגיון שמאחורי זה, אבל אני מניחה שהיו בעבר אנשים שניצלו את המערכת.
15.3.2022
יצאה לי פריחה, כנראה מאיזה טיפול תרופתי שקיבלתי (כנראה אנטיביוטיקה שפיתחתי אלרגיה אליה).
לאמא שלי הייתה פריחת הזדהות.
הרופאים אמרו להורים שלי שזה מאוד נפוץ שקורה דבר כזה ולא להתרגש מזה.
התשובה שהאוניברסיטה החזירה לנתי שטיפל בעניינים האלה הייתה תמוהה.
כי אמרו לו שעדיין אפשר לבטל את זה דרך המערכת של האוניברסיטה.
אבל למה שלמישהו שהוא לא אני יהיו הפרטי כניסה לשם? מעולם לא מסרתי אותם לאף אחד (אין לזה סיבה).
ואני כאמור הייתי כבר שבועיים מורדמת ומונשמת, כך שלא ממש היה עם מי לדבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה